Vayedaber

Simple Havroutah

Souccah

Daf 13b

אֶלָּא אֵימָא: עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתוֹ כִּשְׁיָרָיו אֶחָד.

Traduction

Rather, emend the baraita and say: It is unfit only when its origins, like its remnants, are one.

Rachi non traduit

אלא. אתחלתו קאי והכי קאמר אין תחילתו פסול עד שיהא הוא כשיעור שיריו דהיינו אחד אלמא לרבנן שלשה דקאמרינן לעיל למצוה דאי לעכב הא מני לא רבי יוסי ולא רבנן:

דָּרֵשׁ מָרִימָר: הָנֵי אִיסּוּרְיָיתָא דְסוּרָא — מְסַכְּכִין בְּהוּ. אַף עַל גַּב דַּאֲגִדָן — לְמִנְיָנָא בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲגִדָן.

Traduction

Mareimar taught: With regard to these bundles of reeds from Sura that are bound for sale, one may roof the sukka with them. Although the seller bound them, he bound them merely to ascertain the number more readily, and they will not remain bound.

Rachi non traduit

איסורייתא דסורא. חבילי קנים שהיו עושין למכור בשוק ומוכרין אותם במנין:

מסככין בהן. ואין בהם משום גזרת אוצר דכל ימות השנה לפי שאין דרך להצניעם באגדם:

אלא למנינא בעלמא. אגדינהו עד שימכרו והלוקחן לייבשן מתיר אגדן הלכך המסכך בהן לשם סוכה אינו צריך להתיר אגדן:

אָמַר רַבִּי אַבָּא: הָנֵי צְרִיפֵי דְאוּרְבָּנֵי, כֵּיוָן שֶׁהוּתְּרָה רָאשֵׁי מַעֲדַנִּים שֶׁלָּהֶן — כְּשֵׁרִין. וְהָא אֲגִידִי מִתַּתַּאי! אֲמַר רַב פָּפָּא: דְּשָׁרֵי לְהוּ.

Traduction

Rabbi Abba said: With regard to these huts made of willow branches, once their upper ties holding them together are undone, they are fit roofing. The Gemara asks: But aren’t they still tied from below? Rav Pappa said: Rabbi Abba is referring to a case where he unties them from below as well.

Rachi non traduit

צריפי. כמין כוך עגול ככובע ונחבאים בתוכו ציידי עופות:

דאורבני. עשוי מענפי ערבות וגודלין אותו מתחתיו פיו רחב ולמעלה קושרין ראשי הנצרים בחבל קשר אחד כעין כלי מצודות שצדין דגים קטנים שעושין בגומא שקורין יונק''ש אבל אין בצריף שלשה וארבעה בתי אריגה כמו שיש למצודה:

ראשי מעדנים. קשר העליון מעדנים כמו התקשר מעדנות כימה (איוב ל''ח:ל''א):

מתתאי. לצד פיו הוא קלוע:

דשרי להו. מתיר ראשי החוט שהוא קלוע בו ואינו צריך להפקיע הקליעה:

(וְאָמַר) רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אֲפִילּוּ תֵּימָא דְּלָא שָׁרֵי לְהוּ, כָּל אֶגֶד שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְטַלְטְלוֹ — לָא שְׁמֵיהּ אֶגֶד.

Traduction

Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: Even if you say that Rabbi Abba is referring to a case where one does not untie them from below, they are fit for sukka roofing, as any binding that is not destined to be moved is not considered a binding. Since these huts are untied from above, were one to attempt to move them, they would fall apart.

Rachi non traduit

שאינו עשוי לטלטלו. כגון זה שמשהתיר קשר העליון אם אתה מטלטלו הוא ניתק מאליו שאין לו אלא פיו קלוע כמין גדיל לאחוז את הנצרים:

אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: יְרָקוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, מְבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה, וְאֵין חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה, וּפוֹסְלִין בַּסּוּכָּה מִשּׁוּם אֲוִיר. מַאי טַעְמָא — כֵּיוָן דִּלְכִי יָבְשִׁי פָּרְכִי וְנָפְלִי, כְּמַאן דְּלֵיתַנְהוּ דָּמֵי.

Traduction

§ Rabbi Abba said that Shmuel said: With regard to vegetables about which the Sages said: One fulfills his obligation to eat bitter herbs on Passover, if they are spread over a source of ritual impurity imparted by a corpse, they transmit ritual impurity, and the impurity spreads to objects beneath them. And, nevertheless, the Sages decreed that they do not serve as a barrier before the spread of ritual impurity. The impurity breaches roofing made of these vegetables and rises upward, as if there were no covering over it. If one roofs a sukka with these vegetables, it is as if they were not there at all, and they render a sukka unfit due to the unfitness of airspace. Just as three handbreadths of airspace in the roofing renders a sukka unfit, so too, three handbreadths of these vegetables in the roofing renders a sukka unfit. What is the reason for this halakha? Since when they dry they crumble and fall, even while fresh, they are as one that is not there.

Rachi non traduit

ירקות שאמרו חכמים. בפסח שאדם יוצא בהן ידי מרור חזרת ועולשין ושאר חברותיהן דקות הם טינב''ש בלע''ז הלכך אין חוצצין בפני הטומאה אם סיכך בהן גג ומדרבנן הוא דגזור עלייהו שלא יסמכו עליהן לחוץ בפני הטומאה דלמא סמכי עלייהו לכי יבשי נמי מיהו בעודן לחין חוצצין מדאורייתא משום דלא מקבלי טומאה דלאו מאכל אדם נינהו (דאי מקבלי טומאה לא חייצי בפני הטומאה) ולכי יבשי אין חציצתן חציצה כדמפרש דמפרכי ונפלי:

ומביאין את הטומאה. בעודן לחין וכל כמה דלא יבשי אהל הוא מדאורייתא:

ופוסלין בסוכה משום אויר. כשיעור שאויר פוסל בה דהיינו בשלשה טפחים כדאמרינן לקמן בפירקין (סוכה דף יז.) אויר בשלשה ולא משערינן להו לפסול כשיעור שאר סכך פסול דאוכל הראוי לקבל טומאה הוא וסכך פסול אינו פוסל אלא בארבעה טפחים באמצע וארבע אמות מן הצד אלא כי אויר דיינינן להו לחומרא ובשלשה:

Tossefoth non traduit

ירקות שאמרו חכמים. בפסח שאדם יוצא בהן ידי מרור חזרת ועולשין ותמכא וחרחבינא דקות הן מאד טינב''ש בלע''ז הלכך אין חוצצין בהן בפני הטומאה אם סיכך בהן גג ומדרבנן הוא דגזור רבנן עלייהו שלא יסמכו עליהן לחוץ מפני הטומאה דלמא סמכו עלייהו נמי לכי יבשי ומיהו מדאורייתא חייצי דלא מקבלי טומאה דלאו מאכל אדם נינהו ולכי יבשי אין חציצתן חציצה כדמפרש דמפרכי ונפלי ומביאין את הטומאה בעודן לחין דכל כמה דלא יבשו אהל הוא מדאורייתא כדפירש בקונטרס ומה שהוזקק לפרש מדרבנן דאי חשיבי אהל מדאורייתא הוא לענין הבאה אם כן לענין חציצה נמי ואי לא חשיבי אהל לענין חציצה אם כן לענין הבאה נמי לא דלא דמי להנהו דחשיב בפרק שמיני דאהלות (מ''א) גבי מביאין ולא חוצצין דהתם היינו טעמא משום דדבר המקבל טומאה אינו חוצץ מפני הטומאה אבל לא שייך למיתלי טעמא בהכי דהא מפרש טעמא משום דכי יבשי מפרכי ונפלי ולא מסתבר למימר דאסוכה לחודה קאי דלכאורה אכולה מלתא קאי ועוד דאי בהכי תלי טעמא ממתניתין דאהלות שמעינן ליה דקחשיב אוכלין טמאין אלא ודאי מדרבנן הוא דאין חוצצין הכא והא דלא חשיב להו גבי הנהו דאהלות משום דהתם מדאוריי' והכא מדרבנן אבל קשה דהיכי מצי למימר דלאו מאכל אדם נינהו הא אמרינן בפרק כל שעה (פסחים דף לט:) מה מצה שנקחת בכסף מעשר אף מרור כו' ומהאי טעמא ממעט הרדפני דאין יוצאים בו ידי מרור כדפירש שם בקונטרס דהרדפני אינו נקח בכסף מעשר דאינו מאכל ואנן בעינן אוכלין דומיא דיין ושכר ובקר וצאן והגהה היתה שהגיה הר' יהודה בפירוש רש''י דלא מקבלי טומאה משום דלאו מאכל אדם נינהו ואינו כן אלא מאכל אדם הן ואפ''ה חייצי מדאורייתא כל זמן שלא הוכשרו כדתנן במסכת אהלות פ''ח (מ''א) גבי מביאין וחוצצין קחשיב אוכלין טהורין דהיינו שלא הוכשרו וגבי מביאין ולא חוצצין קא חשיב אוכלין טמאין דהיינו שהוכשרו וכן מוכח בהדיא פרק לא יחפור (ב''ב דף יט:
ושם) בשמעתין דרקיק ודווקא בתלושין עסקינן דאלו מחוברין לא מביאין ולא חוצצין כדתנן בפ''ח דאהלות (מ''ה) אלו לא מביאין ולא חוצצין הזרעים והירקות המחוברים לקרקע חוץ מן הירקות שמנו חכמים כלומר גבי מביאין וחוצצין דקחשיב התם בריש פרק ח' האירוס והקיסום וירקות חמור ודלעת יוונית דהנהו אפילו מחוברין חייצי דקביעי וקיימי ואין הרוח מנענען אבל שאר ירקות המחוברין מתנענעין ברוח והוו להו כטלית וספינה שהיא שטה על פני המים ואפילו בעידנא דלא ניידי ואין מביאין ואין חוצצין מדקתני בסיפא קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמיד כבש את האבן על גבי טלית מביאה את הטומאה הא לאו הכי לא אבל כשהן תלושין ומונחין בחלון או כנגד ארובה חייצי ושאר ירקות כדאמרינן בפרק לא יחפור (ב''ב דף כ. ושם) עשבים שתלשן והניחן בחלון או שעלו מאיליהן בחלון ממעטין:

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא: הַבּוֹצֵר לַגַּת — אֵין לוֹ יָדוֹת.

Traduction

Apropos the statements of Rabbi Abba, the Gemara cites another. Rabbi Abba said that Rav Huna said: In the case of one who harvests bunches of grapes for the winepress, these bunches do not have handles. The stems, which connect the grapes to the clusters, are not required for the production of wine. Therefore, their legal status is not that of a handle in terms of ritual impurity; they are merely waste. Consequently, if these stems come into contact with a source of ritual impurity, they do not become impure and they do not transmit impurity to the attached grapes.

Rachi non traduit

הבוצר לגת. הבוצר ענבים לדרוך אותם אין להם ידות להביא העץ טומאה על האוכל לפי שאינו צריך לבית אחיזה ולא ניחא ליה בהן וכי אתרבו ידות לטומאה בהעור והרוטב (חולין דף קיז.) הני מילי ביד הצריכה או בכלי או באוכל:

וְרַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא אָמַר רַב הוּנָא: הַקּוֹצֵר לִסְכָךְ — אֵין לוֹ יָדוֹת.

Traduction

And Rav Menashya bar Gadda said that Rav Huna said: In the case of one who harvests grain for roofing a sukka, the grain has no handles. The legal status of the straw is not that of a handle for the grain. Since his interest is roofing his sukka, he wants only the straw, which is fit roofing, and not the grain, which is unfit. Therefore, in this context, the straw does not facilitate moving the grain.

Rachi non traduit

הקוצר לסכך. אין הקשין מביאין טומאה על האוכל דלא ניחא ליה בחיבורין דאוכל בסכך לא מיבעי ואי לאו דפסולת מרובה עליו הוה פסיל לה לסוכה:

מַאן דְּאָמַר קוֹצֵר, כָּל שֶׁכֵּן בּוֹצֵר — דְּלָא נִיחָא לֵיהּ, דְּלָא נִימְצְיֵיהּ לְחַמְרֵיהּ. מַאן דְּאָמַר בּוֹצֵר שֶׁאֵין לוֹ יָדוֹת, אֲבָל קוֹצֵר יֵשׁ לוֹ יָדוֹת — דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלִיסַכֵּךְ בְּהוּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיבַּדְּרָן.

Traduction

The Gemara notes: The one who said that in the case of one who harvests grain, the straw is not a handle, all the more so would he say so in the case of one who harvests grapes, since the stems are not suitable for his needs. Stems are not wanted in the winepress, so that they will not absorb wine. By contrast, the one who said in the case of one who harvests grapes that it has no handles, he said so only in that case; however, in the case of one who harvests grain, he would say that it has handles, since the grain attached to the straw is suitable for his needs. He can roof the sukka with them and weigh down the straw, so that it does not scatter in the wind.

Rachi non traduit

מאן דאמר. דקוצר לסכך אין לו ידות:

כל שכן בוצר. לגת דלא ניחא ליה בהנך ידות:

דנמצייה לחמריה. מוצצות את היין ומפסידות:

דלא ליבדרן. ניחא ליה באוכל המחובר בהן שאם יבדיל ראשי שבלים מן הקשים שמא יתפזרו וילכו לאיבוד:

Tossefoth non traduit

דלא ליבדרן. פ''ה שאם יבדיל ראשי שיבולים מן הקשין יתפרדו וילכו לאיבוד וי''מ שיכבידו ראשי שבלין על הקשים ולא יתפרדו הקשים מעל הסוכה ברוח:

נֵימָא דְּרַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא תַּנָּאֵי הִיא? דְּתַנְיָא: סוֹכֵי תְאֵנִים וּבָהֶן תְּאֵנִים, פַּרְכִּילִין וּבָהֶן עֲנָבִים, קַשִּׁין וּבָהֶן שִׁבֳּלִים, מַכְבֵּדוֹת וּבָהֶן תְּמָרִים, כּוּלָּן, אִם פְּסוֹלֶת מְרוּבָּה עַל הָאוֹכָלִין — כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו — פְּסוּלָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהוּ קַשִּׁין מְרוּבִּין עַל הַיָּדוֹת וְעַל הָאוֹכָלִין.

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that the statement of Rav Menashya bar Gadda is subject to a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: Fig branches, and there are figs on them; vines, and there are grapes on them; straw, and there are stalks of grain on them; palm branches, and there are dates on them, with regard to them all, if the amount of waste is greater than the amount of the food, a sukka roofed with them is fit. And if not, the sukka is unfit. Aḥerim say: The sukka is unfit until the amount of straw is greater than the combined amount of the handbreadth of the handles attached to the food that is susceptible to ritual impurity and the food.

Rachi non traduit

נימא דרב מנשיא. דאמר קוצר אין לו ידות תנאי היא:

סוכי תאנים. ענפי תאנים:

פרכילין. זמורות:

מכבדות. ענפי דקל:

כשירין. לסכך:

על הידות. כדי בית יד סמוך לאוכל אף הוא צריך ביטול שגם הוא מקבל טומאה:

Tossefoth non traduit

אם פסולת מרובה על האוכלין כשרה. אבל אוכל מרובה פסולה אע''ג דאמר בפרק העור והרוטב (חולין דף קכט. ושם) בית שסיככו בזרעים טיהרו משום דבטלינהו יש לחלק בין בית לסוכה דבסוכה לא בטילי דעביד דסתר לה אחר החג אי נמי בעינן דלא מקבלי טומאה בשעת סיכוך משום תעשה ולא מן העשוי אי נמי התם כשעשה בהן שינוי מעשה דבמחשבה לא סלקי מטומאה והכא בשלא עשה בהן שינוי מעשה כדמוכח בתר הכי דפריך אי הכי מ''ט דרבנן דמה שמניחן ע''ג הסוכה לא חשיב שינוי מעשה וכן בפרק לא יחפור (ב''ב דף יט:
ושם) דאמר רקיק אינו ממעט בחלון כדקאמרינן התם משום דלא מבטל ליה ופריך ותיפוק ליה דהוי דבר המקבל טומאה דלא מהני ביטול בלא שינוי מעשה:

מַאי לָאו, בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר יֵשׁ לָהֶן יָדוֹת, וּמַר סָבַר אֵין לָהֶן יָדוֹת!

Traduction

The Gemara continues: What, is it not that they disagree with regard to this: That one Sage, Aḥerim, who said that the straw must be greater than the handles as well, holds that the produce designated for roofing have handles; and one Sage, the first tanna, who disagrees, holds that they do not have handles?

לְרַבִּי אַבָּא — וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא. לְרַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא מִי לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא? אָמַר לָךְ רַב מְנַשְּׁיָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא סָבְרִי הַקּוֹצֵר סְכָךְ אֵין לוֹ יָדוֹת. וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁקְּוצָצָן לַאֲכִילָה, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לְסִיכּוּךְ.

Traduction

The Gemara notes: According to the opinion of Rabbi Abba, who says that grape clusters harvested for the winepress do not have handles, but grain harvested for roofing does, it is certainly a dispute between tanna’im. Clearly, he holds in accordance with the opinion of Aḥerim, who hold that grain harvested for roofing has handles. However, according to the opinion of Rav Menashya bar Gadda, who says that grain harvested for roofing does not have handles, shall we say that it is a dispute between tanna’im, and that he holds in accordance with the first tanna of the baraita? Rav Menashya could have said to you that everyone agrees: With regard to one who harvests grain for roofing, the grain does not have handles. And here in the baraita, with what are we dealing? It is a case where one initially cut the stalks for food, and reconsidered his plan for them, and decided to use them for roofing. Since initially, as food, the grain had handles, its status does not change despite his change of intent.

Rachi non traduit

לרבי אבא. דאמר בוצר אין לו ידות אבל קוצר יש לו ודאי תנאי היא על כרחיה מבעי למימר אנא דאמרי כאחרים דאמרי יש לו דאילו תנא קמא לא מיתוקם כוותיה דהא אמר אין לו ואי בקוצר לאכילה ונמלך לסיכוך כל שכן דהוה ליה למימר יש לו וקאמר אין לו הלכך לא מיתוקמא כרבי אבא:

אלא לרב מנשיא. דאמר קוצר לסכך אין לו מי מידחיק לאוקמי מילתיה כתנאי ולמימר אנא אמרי כתנא קמא ואחרים פליגי או מוקמינן למתניתין בקוצר לאכילה ונמלך לסכך ומשום הכי אמרי אחרים דיש לו ידות אבל בקוצר לסכך אחרים מודו נמי דאין לו:

אִי קְוצָצָן לַאֲכִילָה, מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? וְכִי תֵּימָא קָסָבְרִי רַבָּנַן כֵּיוָן דְּנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לְסִיכּוּךְ, בָּטְלָה לֵיהּ מַחְשַׁבְתּוֹ. וּמִי בָּטְלָה לֵיהּ מַחְשָׁבָה בְּהָכִי? וְהָתְנַן: כָּל הַכֵּלִים

Traduction

The Gemara asks: If he cut them for food, what is the rationale for the opinion of the Rabbis that the grain has no handles? As a rule, grain has handles. And if you say that the Rabbis hold that once he reconsidered his plan for them and decided to use them for roofing, his initial intent was negated and their legal status is like any other inedible roofing, and they consequently have no handles, the Gemara asks: And was his initial intent negated in that manner? Didn’t we learn in a mishna: All vessels

Rachi non traduit

ומי בטלה מחשבה. קבלת טומאה בהכי ואפילו לא נטמאו קודם שנמלך מיהו ירדה להן תורת קבלת טומאה על ידי מחשבה ראשונה ומי בטלה קמייתא במחשבה בתרייתא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source